מקורות בתלמוד על שמואל א 26:12

ת״ר מה ראה ישעיה הצדיק לומר הצדיק אבד לומר שהצדיק נתפס בעון הדור כדר׳ גוריון דאמר בזמן שהצדיקים בדור הצדיקים נתפסים על הדור ואם אין הצדיקים בדור תינוקות של בית רבן נתפסים על הדור. אמר מר שהצדיק נתפס בעון דורו שבקיה לפירושיה ופסק ליה. ה״ק אמרי ברייתא דבחוביה דידיה הוא דלקה דאע״ג דאבד אין איש שם על לב ואעפ״כ חזר והניחם ברוח הקודש שנא׳ כי מפני הרעה נאסף הצדיק זה אהרן. וכה״א כאשר נאסף אהרן. מה רעה היתה שם וישמע הכנעני מלך ערד. ואנשי חסד נאספים זה שמואל ודורו הזקנים שנאספו עמו באין מבין זה שאול ואבנר שנא׳ ואין מבין כי כלם ישנים וכתיב בתריה ינוחו על משכבותם הולך נכוחו. אמר רבא עובדא הוה בחד פולמרכא דמרדו עליה פולמר דכותיה הוו ליה חביבין בגויהו מאי עבד שקלינן חד חד ואטמרנה למחר יתיב על דינא אמר אפיקו לי בני מדינתא לדין חביש לדין קטל לדין מחה תלת אף הקב״ה כך לכשרואה שהדור תקפה חטאתם הוא מסלק את הצדיק ואח״כ קרבו הנה בני עוננה זרע מנאף ותזנה מי בהם מכשפים מי בהם מנאפים והוא נפש ליה לדרא ת״ר על ג׳ דברים נענש על שקראם זרע מרעים וקראם בני עוננה זרע מנאף שנא׳ ואתם קרבו הנה בני עוננה זרע מנאף ותזנה ומנין שנמחל לו שנא׳ ויגע על פי ויאמר הנה נגע זה על שפתיך וסר עונך וחטאתך תכופר:
הדרן עלך פרק בן עזאי